תכנון רגיש למים - רחוב אילת, חולון 

פרויקט אקדמי במסגרת סטודיו - טכניון

To play, press and hold the enter key. To stop, release the enter key.

press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom

מי נגר נתפסים נכון להיום כמטרד שיש לפנותו בהקדם על מנת לאפשר תנועה ולמנוע הצפות וכדומה. אחרים כבר מזמן הבינו שמי נגר הם בעצם משאב ולא מטרד, שעלינו כמתכננים וכשוכני הכדור לעבוד איתם ולא נגדם.

אז מי הם בעצם הגורמים המעורבים בסוגיה? כולנו! כל אחד מאתנו אחראי במידת מה על הצטמצמות השטחים הטבעיים והפרתם, כולנו גרים במבנים שאינם חדירים למים, כולנו נוסעים ברכבים שדוהרים על כבישים וכולנו הולכים על משטחים קשים ולא ביער או על דיונות.

עם ריבוי האוכלוסייה קיים ביחס ישר ביקוש הולך וגובר למים, בין 100-230 ליטר מים לאדם ליום (הלמ"ס נכון ל2013) וכמוהו גם דרישה לפיתוח שטחים למגורים, לתשתיות, לכבישים, למקומות תעסוקה, מבני ציבור ואחרים. ככול שעונים לצרכים ההולכים וגוברים מערימים יותר הפרעות למחזור המים, מחד מפרים יותר שטחים לפיתוח ובכך מצמצמים את אזורי חלחול המים לאקוויפר ומאידך שואבים יותר ויותר מים על מנת לספק את צרכי האוכלוסייה. לדוגמא מרחב חולון בנוי היום בכ78% משטחו, 11000 דונם תכסית לא מחלחלת מתוך כ15000 דונם אזור מבונה,(1) המשמעות של המספרים הללו בליטרים היא 5,500,000 מ"ק מים בעונה גשומה שניגרים למערכת הניקוז ומשם לים,

זיהוי ומיפוי תחומי האגן ותכולות הנגר.

כדי להציע יש תחילה להבין את ממדי הבעיה, הפרויקט ממפה את תחום האגן ששטחו עומד על 360 דונם. ממיפוי של השטחים המחלחלים מול האטומים עולה כי רק 19% מהשטח מחלחל ואין הפנייה של נגר לשטחים אלו, עוד עולה כי שצ"פים שיכולים ו"רוצים" לקלוט נגר, מתוכננים כך שמייצרים נגר ומעבירים אותו למערכת העירונית.

מחישוב יחסית פשוט עולה כי כל האגן (מיקרו אגן "נאות שושנים" בלבד) מייצר באירוע גשם קל יחסית של 10 מ"מ 2900 מ"ק נגר ובאירוע גשם של 20 מ"משגם נחשב לקל, האגן מייצר 5800 מ"ק נגר.

מיפוי נוסף שהופק במסגרת הפרויקט בוחן את המורפולוגיות בתחום האגן ואת רמת השפעתן / תרומתן לסך הנגר.

פרוק משטחים קשים/אטומים והחלפתם.

התכנון מציע החלפת תכסיות באזורים בהתאמה למיפויים, החלפת "מדבריות" ריצוף בשצ"פ "גן זיכרון" ובאזורי חנייה, התכנון שנעשה נכון לעכשיו רק על חצי משטח האגן (החלק התחתון) העלה את אחוזי השטחים המחלחלים מ19% ל25%, 864 מ"ק הפחתה בייצור נגר באירוע של 40 מ"מ.

 

הפנייה מושכלת של הנגר.

מיפויים בעיר בכלל ובתחום האגן בפרט מעלים כי השצ"פים

סקר שהצגתי במהלך הסמסטר מראה בברור שהשצ"פים הקיימים היום בעיר אינם משתתפים בטיפול בנגר וגרוע מכך הם אפילו תורמים נגר לעיר, בפעולות פשוטות יחסית ניתן לשנות את השצ"פים, להפנות אליהם נגר ולהשתמש בהם להפחתת עומסים וליצירת נופים חדשים במרחב.

מהי האמירה הערכית שבוויתור על מי גשמים איכותיים וביטול של מערכות טבעיות שביניהן מחזור המים וויתור על אקוויפרים רק כדי לבנות ולצופף יותר ויותר, מה תהנה ההשלכות ההרסניות של הניסיון האומלל לקחת מים שהם מקור לחים ושיש להם אנרגיה עצומה ולהכניס אותם לצינורות מתחת לאדמה ולהזרימם לים? אם נשבור לרגע את הקשר בין נגר למי שתיה, מה תהנה ההשלכות על הסביבה הימית? מה תהנה ההשלכות על צמחיה? איך ההשפעות על הצמחייה תשפענה על בעלי חיים? איזו השפעה הרסנית תהיה לנחלים ולכל המשתמשים בהם? איזו השפעה תהיה על האורגניזמים שחיים בתת הקרקע שכל כך חשובים למחזור החיים שלנו?

כל אחת מהשאלות שהעליתי ורבות אחרות היא נושא למחקר בפני עצמו, בשיחות עם ד"ר אסף שוורץ אקולוג וחבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון עולות שאלות מסוג זה, התשובה אף פעם אינה חד משמעית אך תמיד מצביעה על הפרה של איזונים שתוצאתה תמיד שלילית.

תכנון אסטרטגי לניהול הנגר באגן "נאות שושנים"

שכונות מסוימות בחולון סובלות מידי חורף מהצפות. נכון להיום רוב האגנים של חולון מתנקזים לנחל איילון. כך גם הערים בת ים, ראשון וחלקים נרחבים מתל אביב. עומסים אלו מקשים על ניקוז העיר בשעה שמערכת הניקוז שלה פועלת בתפוקה מלאה.

הפרויקט מבקש לעשות ארבעה מהלכים ברמה האסטרטגית:

  • זיהוי ומיפוי תחומי האגן ותכולות הנגר.

  • פרוק משטחים קשים/אטומים והחלפתם.

  • הפנייה מושכלת של הנגר.

  • יצירת L.P   חדש נמוך יותר מהקיים.

למול נתון זה עומד נתון האוכלוסייה של חולון שעומד נכון ל2013 על 183,300 איש שכל אחד צורך בממוצע 165 ליטר ליום שזה 10,352,830 מ"ק לשנה. חולון אישרה תכנית לבניית שכונה נוספת על עתודות הקרקע האחרונות שלה על שטח של כ5000 דונם לאלפי יחידות דיור, מין הסתם הדבר יפחית בהרבה את שטחי החלחול ויוסיף לדרישה ההולכת וגוברת למים.

מפלס מי התהום בחולון שבתחומה 21 בארות ירד מגובה 6 מ' מעל פני הים ב1958 לגובה 3.5- מ' ב1987 (הלמ"ס 2014) ירידה של 9.5 מ' במפלס מי התהום מתחת לעיר, שמונה בארות נסגרו כתוצאה מהמלחה או זיהום, לצד נתון זה, לאחרונה מגיעים לתקשורת יותר דיווחים על נזקי מים כמו הצפות ובליה של קרקע.

צילום: קובי חסון

press to zoom

צילום: דוברות מד"א

press to zoom

צילום: מוטי חובה

press to zoom
1/4

נושא המים הוא נושא רחב ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במדינה יבשה כשלנו שמניין ימי הגשם השנתי שלה עומד על כה 50 בשנה, אם  הנושא הוא חשיבה על מים כמשאב הרי שמתעוררים עד כיוונים רבים לחשיבה על מים כמו למשל שימוש במים אפורים, התפלת מים, שימוש חוזר במים, טיהור מים ונושאים אחרים כמו זיהום של מקורות מים, תשטיפי כבישים, המלחה של בארות וכדומה, נושאים אלו לא נדנים במסגרת הפרויקט.

(1) - מוערך מניתוח תצלומי אויר מול נתוני פוטוגרמטריה